(כל התמונות מארכיון SI)

עוד ספור אמריקאי, עוד ספור NBA, שיכול לקרות רק בארה"ב.

תגידו, "למה רק ארה"ב? זה יכול גם לקרות בישראל!"

כן? אז אביא לכם מקרה הזיוני מקביל:  באוגוסט 2013 מגיעים רביב לימונד, גיא פניני, יוגב אוחיון, עידו קוז'יקרו, ניצן חנוכי, ויותם הלפרין לקרית שמונה  לאולם כדורסל פרטי שהוא ספק אולם כדורסל, ספק חדר אורחים עם ספות, לשבוע אימונים אצל יחיאל קוקוריקו. הם משלמים לו כסף רב על שבוע האימונים הזה, הכל מכיסם. הם באים אליו כי הוא מסוגל טוב יותר מכל אחד אחר לשפר מגרעות ושגיאות במשחקם האינדיבידואלי. ביכולתם האישית. הוא גם מצליח להגיע איתם לרמות כושר גופני אופטימלי.

למה הם באים אליו? אין להם את דייויד בלאט ומאמניהם האחרים בישראל ללמד אותם את אותם דברים? תארו לכם שחקן מכבי ת"א פונה אל פיני גרשון ומבקש שיעזור לו לפתח כניסה משמאל בהקפצה בשמאל. פיני יסתכל עליו כאילו הוא נפל מהירח. אם פיני ידע משהו זה היה טקטיקה. אולי חילופים טובים בזמן (אני לא בטוח!), וקריאת טיים-אאוטים. אבל כניסה משמאל, בכדרור בשמאל? מאיפה שיידע, מזה ששיחק פעם פוינט גארד כשהכדורסל היה כדורסל של עין חרוד? גם רוב מאמני ה-NBA אולי לא היו מסוגלים לעזור. לכך ישנם עוזרי מאמנים. אבל גם הם לא יודעים כפי שיודע גורו לאימון שהפך עלייה לרגל אליו דבר חובה כמעט לטובי שחקני ה-NBA.

לשחקני ה-NBA ישנם מאמנים  שחצי מהם בערך שיחקו בעצמם ב-NBA, ועוזרי מאמנים שהיו שחקנים גם הם, אבל קווין לאב, קווין דוראנט, דריק רוז, ואחרים שעברו אצל הגורו הזה סידרות אימונים טוענים שהוא הטוב מכולם. הוא מסוגל לראות דברים שאף אחד אחר לא רואה, והוא יודע לשפר שגיאות ומגרעות טוב יותר מכל אחד אחר.

שמו רוב מקלנהאן. MCCLANAGHAN. בן 31. גובהו 2'6 (1.87 מ') והוא שיחק כדורסל בדיביזיה השלישית ללא מילגה בקולג' קטן ברוד איילנד. כשסיים קולג' (פוינט גארד, 11.2 נק' למשחק, 6.7 אסיסטים, רמה של ליגה לאומית או אפילו ליגה א' בישראל) הוא קיבל ג'וב ב-2003 כמורה להתעמלות ועוזר מאמן הכדורסל בתיכון שאותו סיים, בישופ הנדריקן היי, וורוויק, רוד איילנד. כדי להכניס כסף כיס נוסף הוא החל לאמן שחקנים פרטי. כל שחקן תיכון שהוא אימן, השתפר בצורה משמעותית ביותר.

שמו הלך והתפרסם, ושחקני קולג' מאוניברסיטת מסצ'וסטס ופרובידנס קולג' החלו לבקש את עזרתו. אחד מהם היה  ריאן גומז, היום עם הת'אנדר. ריאן נישבע שהאימונים הפרטיים עם 'רוב' הם שנתנו לו צ'אנס להפוך לשחקן NBA. הוא סיפר עליו לג'רלד גרין שאף הוא החל להתאמן אצלו פרטי. שמו יצא ברבים כמאמן הרואה דברים שאף אחד אחר לא מסוגל לראות, וזהו.

היום הוא יושב במכונו הפרטי בלוס אנג'לס, ושחקני NBA עומדים בתור ל-SESSIONS עמו.

בקיץ האחרון רוז, לאב, דוראנט, ראסל ווסטברוק, סטפן קרי, ג'ון וול, אל הורפורד, ברנדון ג'נינגס, וצ'ארלס פרסונס, הגיעו אליו לשבוע של אימונים פרטיים.

אני שם כספי וביתי על הקבוצה הזאת לקחת את מדליית הזהב באולימפיאדת ריו ב-2016, ובכל זאת כל אחד מהכוכבים הללו שילשל כמה אלפי דולארים טובים ללמוד ולהשתפר משחקן דיביזיה שלישית, שלא היה מאמן ראשי אפילו יום אחד בחייו.

דוראנט ולאב הפכו ל-BUDDIES מהרגע הראשון. דוראנט מעיד: "רוב לקח את קווין לשעה של אימון פרטי לזריקות 3, וקווין התחיל לשלשל אותם מבלי להחטיא. כשדוראנט שאל "מה היתה הבעייה?", קווין לאב ענה, "I AIN'T TELLING!".

לאב טוען שהוא גילה שני דברים קטנים במכניקת הזריקה שלו, אבל "שני הדברים הללו עושים הבדל של יום ולילה!"

ג'ון וול וצ'נדלר פרסונס היו הצעירים בחבורה. "אימוני הכושר שלו הם קצרים. הכל קצר. אימון אישי שלם לוקח 75 דקות, אבל הכל בטמפו של משחק. אין בזבוז זמן. "אני הגעתי לפתיחת העונה בכודשר הטוב ביותר שהייתי בו אי-פעם" אומר צ'נדלר, "והוא שיפר אצלי כמה שגיאות חשובות במצב שאני מציב את רגלי ב-'RUN AND SHOOT'. השיפור אצלי העונה הוא תודות לרוב בחלק גדול". ג'ון וול  מודה אף הוא שרוב שיפר אצלו כמה דברים חשובים, "בעיקר  זריקה מרחוק, כניסה לסל ממצדבעמידה, ובהגנה של שחקן שמאלי"

גם דוראנט וגם רוז טוענים שהוא מאמן הכושר הטוב ביותר שהיה להם, "הוא מצליח להביא אותך לכושר שיא בלי להרוג אותך. אימוני הכושר שלו הם קצרים אבל אינטנסיביים ביותר, וכולם הם ב-SPECIFICITY לכדורסל. לכל אימון כושר יש קשר למשחק עצמו. איתו לעולם לא תרוץ סביב האולם עשרים פעם!"

רוז, לאב, ווסטברוק (שאינו בתמונה הזאת) התאמנו אצלו לפני הדראפט של 2008. הבה נקשיב לרוז: "לפני הדראפט לא היתה לי קליעה. הסתמכתי על כניסה לסל. 'רו הכניס לי זריקה מרחוק בצורה כזאת שממש התאהבתי בזריקות שלוש. אני לא מגזים, אבל הוא לימד אותי לא לפחד מלקחת שלשה, ולימד אותי מתי לנסות לזרוק ומתי לא. אף מאמן אחר לא עשה זאת!".

ברנדון ג'נינגס הגיע לשבוע עם רוב "לשפר את ה-DECISION MAKING" שלי. למדתי המון; אני מרגיש שכל ניהול המשחק שלי השתפר כתוצאה מעבודה עם רוב!".

רוז: "עבדתי איתו המון על דברים חלשים במשחקי, כגון כדרור וכניסה משמאל, ביד שמאל!".

כניסה מהצד עם הטעייה עם כדור בשתי ידיים. "הוא עומד מאחור, ורואה כל דבר!".

"חצי מהאימונים הם תחרותיים. "קווין לאב ואני תקפנו אחד את השני והגנו אחד את השני יותר משבכל משחק. עד כלות הנשמה. אבל אף אחד לא רוצה להפסיד לשני!".

אל תגידו לי שאלה גופיות הלייקרס, ושהוא אוהד לייקרס. אוי, גוואלד! רק זה חסר לי!

לרוב אין תואר בביומכניקה והוא לא לקח קורס ביומכניקה אחד בחייו, אבל ישנם אנשים הנולדים עם זה. עם יכולת ראייה, ויכולת אנליסטית גבוהה. כאילו חוש שביעי. כנראה שיש לו את זה, והשחקנים כולם סיכמו שהם הקשיבו לו יותר מאשר לכל מאמן אחד בחייהם. "HE KNOWS EXACTLY WHAT HE IS TALKING ABOUT", סיכם לאב בתום השבוע. "כולנו שחקנים טובים יותר מאשר היינו כשהגענו למחנה האימון הפרטי!".

רצוצים אחרי כל SESSION!

אחרי שג'ון וול קלע 3 מ-42 מה-3 בעונת 2011-2012 הוא מבקש קבוע אצל רוב, וקליעתו מרחוק השתפרה ל-31%!

*********

האם המאמנים אוהבים את מה שקורה?

בוודאי שלא. למעשה, אני לא בטוח אם כן או לא.

אף מאמן או מורה לא מרגיש טוב יותר מדי כשתלמידו או חניכו הולך לחפש עזרה בשדות זרים. קרלייל אומר: "כל זמן שהוא לא מקלקל אין לי בעייה עם זה!".

מקלקל? דירק נוביצקי בעצמו היה כבר פעמיים אצל רוב.

דוק ריברס הוא היחיד שאני יודע עליו שלמעשה המליץ לבלייק גריפין ללכת לשבוע אל רוב. אני לא יודע אם הוא כבר עשה זאת או לא.

מה שבנראה מרגיע את המאמנים היא העובדה של'רוב' אין כל תכניות, רצון, או מוטיבציה לאמן קבוצה במכללה או ב-NBA:  "המקצוע שלי הוא מאמן אישי. האהבה שלי היא אימון אישי. טוב לי היכן שאני" רוב מקלנהאן אומר.